משרד המשפטים קובע כי אין מניעה לאמן בינה מלאכותית בעזרת תוכן המוגן בזכויות יוצרים

במהלך דצמבר 2022 פרסם משרד המשפטים חוות דעת הקובעת כי אין מניעה חוקית להשתמש בתוכן המוגן בזכויות יוצרים כדי לאמן מערכות בינה מלאכותית.

הרקע – הופעתם של מחוללי תמונות מבוססי בינה מלאכותית.

לאחרונה נחשפנו למספר כלים המשתמשים בבינה מלאכותית לייצר טקסטים ותמונות. כמה מהמפורסמים ביניהם הם מחולל הטקסט ChatGPT ומחוללי התמונות Midjourny ו- DALL-E2. מחולללי תמונות אלה מאפשרים למשתמש לספק תיאור טקסטואלי קצר של תמונה שהוא מעוניין בה, ומיד מייצרים אותה.

מחוללי התמונות מתבססים על אימון מודל הבינה המלאכותית בעזרת מעבר, ניתוח ולימוד של מסדי נתונים עצומים, המורכבים ממיליארדי תמונות וכיתובים. יותר מכך התהליך אינו סטאטי, בכדי לשפר את יכולות הבינה המלאכותית, יוצריה משתמשים כל הזמן בעוד ועוד תמונות כדי להזין לתוך המערכת ובכך לשפר את ביצועיה.

הבעיה – האם שימוש בתמונות מוגנות לצורך לימוד, גם היא מהווה הפרה פוטנציאלית של זכויות יוצרים?

חשוב לזכור כי שימוש במחוללי תמונה מבוססי בינה מלאכותית כדי ליצור תמונות ספציפיות שיש עליהן זכויות יוצרים מהווה הפרה של החוק. אם לדוגמה תשתמשו ב-Midjourny כדי ליצור תמונה של פו הדוב או באגס באני – הרי אתם מפרים את זכויות היוצרים של בעליהם. אך מה לגבי השימוש בתמונות אלה לצורך האימון של מחולל התמונות?

כאן מתחילה הדילמה. בניית מערך נתונים באיכות גבוהה עבור הבינה המלאכותית, כרוכה לרוב בשימוש של תוכן המוגן בזכויות יוצרים. במילים אחרות מחוללי התמונות כמו Midjourny ו- DALL-E2. השתמשו ועדיין משתמשים בצורה עקיפה באין ספור תמונות, קליפים וסרטים הנמצאים בבעלות של אומנים עצמאיים או חברות, כדי ללמד את עצמם איך להפיק תמונה בהסתמך על תיאור מילולי קצר של המשתמש. ומכאן נשאלת השאלה, האם שימוש במערכות המסתמכות על תוכן המוגן בזכויות יוצרים, בכדי ליצור תוכן חדש ומקורי מהווה הפרה של זכויות אלה?

חוות הדעת של משרד המשפטים הישראלי.

הנושא מהווה שאלה בוערת שאין ספור משרדי משפטים בעולם נדרשים אליה בימים אלה. לאחרונה פורסמה חוות דעת של משרד המשפטי הישראלי שכתבו עו”ד ד”ר ליטל הלמן מאשכול קניין רוחני במשרד המשפטים, עו”ד הווארד פולינר, ראש אשכול קניין רוחני במשרד המשפטים, ועו”ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט אזרחי.

חוות דעת נכתבה בתשובה לפנייה מטעם מפא”ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) למחלקת ייעוץ וחקיקה אזרחית במשרד המשפטים. הפנייה עוסקת בתכנית ממשלתית לתשתיות בינה מלאכותית, המקודמת בשיתוף מפא”ת, רשות החדשנות, ות”ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד האוצר. במסגרת תכנית זו, עוסקת מפא”ת בפיתוח מודל לעיבוד שפה טבעית (NLP) בעברית ובערבית.

השורה התחתונה של חוות הדעת

חוות הדעת קובעת כי מותר להשתמש בתוכן מוגן זכויות יוצרים כדי לאמן מודלים של בינה מלאכותית –

“מלבד מקרים חריגים, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים בדיני זכויות היוצרים ולכן אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים. ראשית, כמפורט בחוות הדעת, שימוש בתכנים מוגנים לשם אימון מכונה יהווה לרוב שימוש הוגן. שנית, בחלק ממיזמי למידת המכונה, יחול סעיף 22 לחוק זכות יוצרים, העוסק בשימוש אגבי ביצירה. שלישית, ככל שהנתונים המשמשים ללמידה נמחקים בתום התהליך, יחול גם סעיף 26 לחוק זכות יוצרים בדבר יצירה ארעית. מסקנה זו מתיישבת גם עם המגמה הגלובלית בדין החל על הסוגיה של אימון מכונה.”

סייגים לשימוש שקובעת חוות הדעת

בסוף חוות הדעת מופיע הציטוט הבא – “קונספטואלית, הגנת השימוש ההוגן בוחנת שימושים לא מורשים ביצירות אד-הוק ולא באופן קטגורי. סוגיית השימוש ההוגן מוכרעת לרוב בדיעבד כאשר התבצע שימוש לא מורשה בתוכן מוגן והמשתמש מעלה את טענת השימוש ההוגן במסגרת הליך ליטיגציה (או פרה-ליטיגציה) אקס-פוסט. הטענה נבחנת אז אד-הוק, על בסיס ניתוח השימוש הקונקרטי שנעשה.”

במילים אחרות חוות הדעת אינה מאשרת שימוש בבינה המלאכותית על מנת לייצר תכנים המהווים הפרת זכויות יוצרים, לדוגמא יצירת תמונה ספציפית המוגנת בזכויות יוצרים כמו ציור של “דונאלד דאק” או סימן מסחרי של “קוקה-קולה”.

מעבר לכך היא אינה מאשרת שימוש ביצירות בודדות או של אומן בודד לאמן מודלים של בינה מלאכותית. אלא רק כחלק ממאגר עצום הכולל מספר רב של יצירות ויוצרים.

המצב בעולם

חוות הדעת החדשה, מיישרת ישראל קו עם מדינות כמו ארה”ב, בריטניה, האיחוד האירופי, יפן ואחרות וקובעת כי – “נראה כי מדינות רבות על פני הגלובוס מכירות בכך שללא מתן אפשרות לעשות שימוש אוטונומי ביצירות מוגנות, הן לא יוכלו להגשים את שאיפותיהן בתחום של בינה מלאכותית. לאור זאת, מדינות שנתנו את הדעת לסוגיה קבעו כי יש להכיר בחריגים לצורך זה, הגם שכל שיטת משפט קבעה באופן אחר את היקף ההגנה ואת האופן בו היא תינתן, אם באמצעות הסדרים יעודיים או באמצעות פרשנות לדוקטרינות קיימות”.

ומה הלאה?

התפתחות הבינה המלאכותית וכניסתה לעוד ועוד תחומים, מעלה שאלות משפטיות רבות הקשורות בקניין רוחני (פטנטים, סימנים מסחריים, זכויות יוצרים וכד’). לדוגמה, בשנים האחרונות ניטש מאבק משפטי בינלאומי בנוגע לכשירות ולפטנבטיליות של המצאות שנוצרו בידי בינה מלאכותית. השאלות העולות סביב מחוללי הטקסט והתמונות היא דוגמה נוספת.

בשל ההתפתחויות המהירות בתחום נראה כי אנו רק בתחילת הדרך וכי רשויות החוק בעולם יידרשו לעסוק עוד ועוד בשאלות ממן זה.