לא הרבה יודעים אבל לפטנט יש תוקף טריטוריאלי והוא תקף רק במדינות שבהן הוא נרשם. לכן חשוב לא רק לרשום את ההמצאה שלכם כפטנט בישראל אלא גם לבצע רישום במדינות נוספות שעשויות להיות רלוונטיות עבורכם. כדי לייעל את התהליך ניתן לבחור במסלול של הגשה בינלאומית לפטנט, מה שמכונה PCT – אמנה לשיתוף פעולה לפטנטים שתפקידה לייצר שיתופי פעולה בין מדינות שחתומות עליה וכך בעזרת נוהל אחיד להגן על ההמצאות שמוגשות במסגרתה. ישראל כמובן חתומה כחברה באמנה וגם משמשת כרשות בחינה לבקשות PCT.
מתי מגישים?
הליך רישום פטנט מתחיל בהגשת בקשה לפטנט במדינה אחת ובהמשך מוגשות בקשות עוקבות במדינות נוספות בהסתמך על הבקשה המקורית. ניתן להגיש בקשות עוקבות לפטנט במדינות נוספות בתור 12 חודשים. בקשת PCT אינה שונה. גם אותה ניתן להגיש בתוך 12 חודשים מיום שהוגשה בקשה לפטנט באחת מהמדינות. למשל ניתן להגיש בקשה רגילה לרישום פטנט בישראל ב-1/1/2020 ועד ה-31/12/2020 להגיש בקשת PCT שתתבסס על אותו תאריך הגשה ישראלי, כלומר גם במדינות הבאות ייחשב התאריך הישראלי כתאריך הקובע. מכיוון שבפטנטים כל הקודם זוכה לתאריך ההגשה יש משמעות קריטית. יתרון חשוב של הליך ה-PCT הוא שהוא דוחה את מועד ההגשה במדינות הנוספות ב-18 חודשים נוספים כך שאם לא בוחרים במסלול PCT חייבים להגיש את כל הבקשות במדינות הנוספות בתוך 12 חודשים ואילו במסלול ה-PCT יש 30 חודשים בהם ניתן להחליט אם ובאיזה מדינות להגיש בקשות נוספות. עבור מיזם בתחילת הדרך, ארכה של שנה וחצי יכולה להקנות ליזם המתחיל זמן יקר בו הוא יכול לדעת כבר איך השוק מקבל את המצאתו וגם המימון לטובת ההגשות במדינות הנוספות יכול להיות עבורו קל יותר.
איך לא חשבו על זה קודם?
פטנט חייב להיות בראש ובראשונה חדש בכדי להתקבל ולכן במסגרת ההליך של בחינת בקשת PCT, אחד ממשרדי הפטנטים בעולם ימונה כרשות בחינה ויבצע בדיקה מקיפה ובה הוא יבדוק האם ישנם פרסומים קודמים של ההמצאה. זהו תהליך שלוקח זמן ובדרך כלל הוא נמשך כמה חודשים. בסיומו תפרסם הרשות דו”ח מיוחד שתחילה יהיה זמין למבקש הפטנט ובהמשך יהיה זמין גם לציבור הרחב ובו תופיע חוות הדעת של רשות הבחינה על מידת החדשנות של ההמצאה ואת הממצאים שעלו בתהליך החיפוש.
דוח בחינה
המדינות השונות לא חייבות להסתמך על דוח הבחינה של ה-PCT אבל הן רשאיות להתחשב בו והוא בעיקר יכול לעזור למבקש להחליט לגבי ההמשך. ייתכן ודוח הבחינה הבינלאומית יראה שההמצאה כבר קיימת ולא יהיה טעם בהגשה במדינות נוספות. לאחר שהופק הדוח יוכל בעל ההמצאה להחליט
האם הוא מעוניין להמשיך בתהליך ולהגיש בקשה במדינות הרלוונטיות עבורו. יש לפנות בנפרד לכל מדינה שבה מבקש הפטנט מעוניין לרשום את הפטנט שלו.
הגשת בקשה בינלאומית לפטנט דרך רשות הפטנטים הישראלית
ישנם מספר תנאים להגשת בקשת פטנט בינלאומי דרך משרד הפטנטים הישראלי: ראשית לפחות אחד מהמבקשים חייב להיות תושב או אזרח ישראלי ושנית יש להגיש את הבקשה וכל המסמכים הנלווים לה בשפה האנגלית. לבקשה יש לצרף טופס בקשה בינלאומית, תיאור ההמצאה, שרטוטים שנדרשים כדי להבין את ההמצאה שלכם ותקציר. בעת הגשת הבקשה לא תידרשו בתשלום אגרה אך לאחר קליטת הבקשה ובדיקתה יחושבו עבורכם האגרות. הודעה על כך תקבלו בנפרד.
כאמור הגשת בקשה לפטנט בינלאומי היא הליך בירוקרטי מורכב וסבוך שלוקח זמן ודורש הצגת מסמכים רלוונטיים. בשלב הראשון הבקשה עוברת בחינה פורמאלית ראשונית לפי אמנת ה-PCT. לאחר מכן יתקבל תאריך הגשה בינלאומי ומספר בקשה בינלאומי. אם יתגלו בבקשה ליקויים כלשהם תקבלו הודעה ובה יפורטו הליקויים שעליכם לתקן כדי לקבל תאריך הגשה בינלאומי.
בשלב הבא הבקשה שלכם תעבור בדיקת ביטחון לאומי לפי חוק הפטנטים ובחינה מקיפה לפי התנאים של האמנה הבינלאומית. לאחר מכן תקבלו טפסים מתאימים להמשך התהליך. בהמשך יישלח עותק מהבקשה שלכם ללשכה הבינלאומית של הארגון העולמי לקניין רוחני ושם היא תטופל תוך חודש ימים או פחות. לאחר שתשלמו את האגרות בסיום התהליך תקבלו דו”ח וחוות דעת כתובה.
צעד קטן בדרך לעתיד גדול
אם יש לכם המצאה ייחודית וחדשנית שאתם מאמינים ובטוחים בה וביכולת שלה לשנות את העולם, אל תסתפקו רק ברישום ההמצאה בישראל. הגישו גם בקשה בינלאומית לפטנט כדי להבטיח זכויות על ההמצאה שלכם במדינות אחרות. זכרו, כל שינוי מתחיל בצעד קטן והגשת פטנט יכולה להיות הצעד הקטן שישנה את חייכם.