כבכל שנה פרסמה רשות הפטנטים הישראלית דו”ח פעילות מסכם לשנת 2020. להלן סיכום ודיון בעיקרי הדוח וממצאיו.
השפעת הקורונה על עבודת הרשות
בחודשיים הראשונים למשבר, עבדה הרשות במתכונת חלקית ואף נאלצה להוציא מחצית מעובדיה לחופשה. מאז ועד לסוף שנת 2020, עברו עובדי הרשות למתכונת עבודה מקוונת מהבית באופן כמעט מלא. מעבר זה אפשר מענה כמעט מלא לכל שירותי הרשות, למעט דיונים משפטיים מסוימים. על פי גורמי הרשות, נגיף הקורונה לא השפיע משמעותית על מספר הבקשות שהוגשו לרישום זכויות קניין רוחני בישראל. יחד עם זאת, נראה שמלבד עלייה קטנה במספר הכולל של בקשות הפטנט, בשאר התחומים, אכן נרשמה ירידה קלה –
מספר בקשות הפטנט החדשות שהוגשו לרישום בישראל עמד על למעלה מ-8,100 (ובכך חצה לראשונה את רף 8,000 הבקשות), עליה של כ-5% ביחס לשנת 2019. מספר הבקשות הבין-לאומיות לפטנט PCT ,שהוגשו לרשות הישראלית כרשות חיפוש ובחינה עמד על 1,371, ירידה של כ-5.5% לעומת 2019. מספר הבקשות לרישום עיצוב בישראל היה כ-1,500 (בדומה לשנת 2019). מספר הסוגים שהוגשו לרישום בבקשות סימני מסחר עמד על כ-22,500 – ירידה של כ-4% לעומת 2019.
בקשות פטנט – כללי
במהלך שנת 2020 נבחנו 11,699 בקשות פטנטים – 6,728 בקשות ישראליות, 1,560 בקשות שנבחנו במסגרת רשות החיפוש הבין-לאומית, ו-7,007 בקשות בבחינה חוזרת.
מתוך כלל הבקשות שהוגשו, 822 היו כאלה שהוגשו לראשונה בישראל (עלייה לעומת שנת 2019, אולם ירידה לעומת המגמה משנת 2015). כ-35% מבקשות אלו נבחנו במסלול המזורז.
כפי שניתן לראות, אמנם ניכרת עלייה במספר הבקשות הכללי, אולם ביחס לארבעת השנים הקודמות, אין שינוי משמעותי במספר הבקשות שהוגשו לראשונה בישראל (עלייה מול השנים 2019 ו-2016, אולם ירידה ביחס לשנים 2015, 2017 ו-2018).
בראש רשימת המגישים הישראלים עמדו –
ביוסנס וובסטר ישראל (187) ואחריהן, ידע חברה למחקר ופתוח (49), התעשייה האווירית לישראל (35), ישקר (24), אלתא מערכות וסטרטסיס (18).
בראש רשימת המגישים הזרים עמדו –
Regeneron Pharmaceuticals INC (96), Novartis AG (70), ASML Netherlands B.V, (69), Raytheon Company (68), F. Hoffmann-La Roche AG (62).
היחס בין מבקשים ישראלים לזרים עלה מעט לעומת שנת 2019 (20.3% מגישים ישראלים ב-2020 לעומת 17.7% ב-2019), אולם נשמר ביחס לחמש השנים האחרונות (כ-20% מבקשים ישראלים).
ארה”ב ומדינות האיחוד האירופי המשיכו להוביל את רשימת המדינות המגישות בקשות פטנטים בישראל.
הגשות ובחינות לפי תחומים ומחלקות
ככלל, לא נרשם שינוי משמעותי בחלוקת ההגשות לפי תחומים –
A-Human Necessities B-Performing Operations; Transporting C-Chemistry; Metallurgy D-Textiles; Paper E-Fixed Constructions F-Mechanical Engineering; Lighting; Heating; Weapons; Blasting G-Physics H-Electricity
באשר לבחינות לפי מחלקות – במקום הראשון עומד תחום הכימיה והפארמה – 3,694 (1,692 בחינות חדשות ו-2,002 חוזרות). במקום השני מחשבים תקשורת וציוד רפואי – 3,535 (2,013 בחינות חדשות ו- 1,522 בחינות חוזרות). התחום שלאחריו הינו מכניקה, אלקטרוניקה ופיזיקה – 3,361 בקשות ( 1,834 בחינות חדשות ו- 1,527 בחינות חוזרות); ולבסוף ביוטכנולוגיה עם 2,843 בקשות (1,189 בחינות חדשות ו- 1,654 חוזרות).
פטנטים שהוענקו
בשנת 2020 הוענקו 4,667 פטנטים (עלייה קלה לעומת בשנת 2019-2018, אך ירידה לעומת 2016-2017).
אחוז הבקשות שהתקבלו עמד על 20% ירידה לעומת 2015-2019.
המבקשים הישראלים המובילים ברישום פטנטים בשנת 2020 היו:
ביוסנס וובסטר ישראל (106), התעשייה האווירית לישראל (34), אלתא מערכות (20), ישקר (15), יישום חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים (14).
המבקשים הזרים המובילים ברישום פטנטים בשנת 2020 היו:
Philip Morris Products S.A. (69), Raytheon Company (52), Dow Agrosciences LLC (48), Regeneron Pharmaceuticals Inc. (48), KLA-Tencor Corporation (47).
זמני בחינת בקשות פטנט
השנה, נמשכה מגמת ירידת זמני הבחינה.
פעילות תחת אמנת ה-PCT
כאמור בשנת 2020 ניכרה ירידה של כ-5.5% במספר הבקשות (1,371 לעומת 1,450 בשנת 2019). כ-70% מהמבקשים הישראלים ייעדו את רשות החיפוש והבחינה הבינלאומית הישראלית – המשך עליית המגמה (68% בשנת 2019 לעומת 65% בשנים 2018-2017).
במהלך השנה הונפקו 1,469 דוחות חיפוש בינ”ל ו-82 דוחות בחינה בינ”ל. זאת לעומת 1,434 ו-94 (בהתאמה) בשנת 2019.
סימני מסחר
כאמור, בשנת 2020, עמדו הבקשות לרישום בבקשות סימני מסחר על כ-22,500. קרי, ירידה של כ-4% לעומת 2019. כרבע מהבקשות הגיע מישראל ולאחריה מארה”ב ומדינות האיחוד האירופי.
המבקשים המובילים בהגשת בקשות סימני מסחר היו:
HUAWEI Technologies CO., LTD. (102), Philip Morris Products S.A. (84), Apple Inc. (73), Novartis AG (58), Celgene Corporation (50).
המבקשים אשר על שמם נרשם המספר הגבוה ביותר של סימני מסחר היו:
Apple Inc. (95), HUAWEI Technologies CO., LTD. (88), Novartis AG (71), Philip Morris Products S.A (52), Johnson & Johnson (40).
תחום העיצובים
שנת 2020 היא שנת הכניסה לתוקף של הצטרפות ישראל להסדר האג בנוגע לרישום בינלאומי של עיצובים תעשייתיים. החל מחודש ינואר 2020, החלו אזרחים וחברות ישראליות להגיש לארגון הבינלאומי לקניין רוחני–WIPO, בקשות בינלאומיות לרישום של עיצובים המייעדות מדינות החברות בהסכם. כמו כן, החלה רשות הפטנטים לקבל בקשות בינלאומיות המייעדות את ישראל. בחודש אוגוסט 2020 החלו בוחני המחלקה לבחון ולרשום את העיצובים הבינלאומיים. במהלך השנה נבחנו 212 עיצובים בינ”ל, מתוכם נרשמו 139.
המבקשים הישראלים המובילים היו:
אורבניקס פתרונות ספורטיביים (52), ביוסנס וובסטר (ישראל) (31), כתר פלסטיק וקליל תעשיות (27), דורית קליין (21).
המבקשים הזרים המובילים היו:
PSA AUTOMOBILES SA (46), PSA AUTOMOBILES SA (44), Keter Luxembourg Sarl (32), BEIJING XIAOMI MOBILE SOFTWARE CO.0 LTD. (21), PHILIP MORRIS PRODUCTS S.A (21).
המחלקה המשפטית
בתחום החקיקה פורסם “קול קורא” לקבלת עמדת הציבור בנוגע לנושאים רבים ומשמעותיים בחוק הפטנטים. פרסום זה אמור להוות תשתית לתזכיר חוק שיפורסם בשנת 2021. פעולה משמעותית נוספת הינה התחלת שינוי לתקנות הפטנטים, אשר יאפשר הגשת בקשה ארעית לפטנט בישראל, בדומה לבקשת ה-Provisional בארה”ב.
מחשוב
במרץ 2020 עלה לאוויר אתר מידע חדש בתחום הפטנטים.
בחודש מאי 2020 החלה רשות הפטנטים להשתמש בתוכנה מבוססת בינה מלאכותית לחיפוש ידע קודם, של חברת SIMILARI. כ-500 חיפושים בוצעו בעזרתה. המערכת הפיקה רשימת תוצאות לפי סדר הרלוונטיות, ואילו הבוחנים התבקשו לעבור על 50 הפרסומים הראשונים. בסיכום שלב החיפוש, החליט הבוחן אלו מסמכים לכלול בדו”ח החיפוש ובדו”ח הבחינה.
סיכום ומבט לעתיד
במבט ראשון נראה כי שנת 2020 לא הייתה שונה במידה רבה מקודמותיה – הרכב הבקשות מבחינת תחומים וארצות מקור נשאר זהה, ולא היו שינויים דרמטיים במספר הבקשות הכולל. מבחינה כמותית נרשמה עלייה קלה במס’ בקשות הפטנט החדשות, ירידה קלה בתחום בקשות ה-PCT וסימני המסחר, ויציבות בתחום בקשות העיצוב. אולם בבחינה של מגמות לאורך השנים האחרונות, נראה כי עצם העובדה שיש סטגנציה או אפילו ירידה קלה בכמה מן התחומים, מעידה כי ייתכן ולקורונה הייתה השפעה כלשהי על פעילות הקניין הרוחני.
בצד זאת, המשך פעילות הרשות בתחום ה-PCT, הכניסה להסדר האג בתחום העיצובים תעשייתיים, הפעילות החלוצית בתחום הבינה המלאכותית והרפורמות בחוק הפטנטים (בראשם הכוונה ליצור מסלול לבקשה ארעית), מהוות סימן מעודד להמשך הפיכתה של הרשות הישראלית לשחקן משמעותי בזירה הבינלאומית של פעילות הקניין הרוחני.