טרולים, ערפדים או האביר המושיע / נעמי אסיא

האם מסחר בפטנטים בנפרד מיישומם הוא טרוליות או עסק לגיטימי? פרק מתוך ספרה החדש של עו”ד נעמי אסיא “על פטנטים, מלאכים וטרולים”

אפשר לראות את “טרול הפטנטים” כמין אוליגרך מבוגר ועשיר המתחתן עם נערה יפה מאד, צעירה ממנו בדור או בשניים. האם הוא ערפד הנצמד לעלומיה של בתולה? או שמא אביר המציל נסיכה מחיי עוני ודלות? האם הטרול, אותו רוכש/קונה/אוגר פטנטים חדשים, הוא ערפד המוצץ את דם הממציא? אחד שבעברית ניתן לכנותו “עלוקת פטנטים”, או שמא, כמו שהמשבחים מתארים, האם זהו אביר עטור בשריון נוצץ המציל את הממציא משיני המצוקה ומאפשר לו להמשיך ליצור בביטחון?
כל זה שייך לתפיסת העולם החדשה המפרידה בין הפטנט למוצר, בין הרעיון ליישום…הפטנט ניצב בפני עצמו, כמטבע עובר לסוחר.
לעיתים הפטנט מתואר כ”כביש אגרה המאפשר לממציא לנוע במהירות וביעילות, תמורת תשלום, אל היעד הנכסף”.

העידן החדש של הפטנטים
בראשית העידן החדש הזה של הפטנטים, בתוך גל המשפטים והתביעות נגד ההפרה, יחד עם ההון העצום הנדרש לכל הפרוצדורות האלו, טבע עורך דין אמריקאי בשם פיטר דטקינג את המושג “טרול פטנטים”.
דטקינג היה מנהל מחלקת רישום פטנטים בחברת אינטל בעת שהחברה הותקפה, בראשית העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, על ידי צונאמי של תביעות על הפרות פטנטים.
המושג טרול פטנטים נתפס כשלילי ומבזה ועורך דין אחר בשם רימונד נירו משיקגו הגיש תביעה משפטית נגד דטקינג בשל הטבעת סטיגמה של מנצלים על קבוצה שלמה של חברות ועורכי דין העוסקים בתחום זה.
טרול, על פי ההגדרה של דטקינג, הוא מי שעושה הון מפטנט על ידי הגשת תביעות בגין הפרה. הוא רוכש פטנט שלא למטרות ייצור ויישום ו’אורב’ לחברה או עדיף מספר חברות שיפרו את הפטנט ומטריית הגנתו. אז הוא מסתער מן המארב ותובע את החברה/חברות בסכומי עתק בגין הפרה.
הסטטיסטיקה היבשה מראה כי בשנים 2004-2009 עלה בארה”ב מספר התביעות בגין הפרת פטנטים ב-70%. תביעות פטנטים הן ‘עסק’ במחוז מרשל במזרח טקסס. בית-המשפט שם התמחה בתחום ויש אלפי תיקים פעילים.
לדעתי, לאור ההתפתחויות בתחום, אני מאמינה כי המושג השלילי מטעה.
רבים טוענים כי מי שהופך את הפטנט לסוג של סחורה עתידית, מבצע פעולה לגיטימית וחיונית.

טרולים או תחום עסקי חדש?
נתן מירוולד ((Nathan Myhrvold אשר בעבר כיהן כטכנולוג הראשי של מיקרוסופט, הוא מייסד ונשיא איי. וי., “אינטלקצ’ואל ונצ’ארס” [[Intellectual Ventures- חברה המתמחה ברכישת פטנטים.
בכתב העת העסקי של הרווארד פרסם מירוולד מאמר בשם “לממן את אאוריקה”. הוא מגיש שם כתב הגנה תקיף על התעשייה החדשה אשר מממנת ממציאים.
עד עתה, רכשה חברת איי. וי. כ-30 אלף פטנטים והיא מעסיקה כ-650 עובדים. גופים עסקיים מובילים כמו: גוגל, מייקרוסופט, סוני, אינטל עצמה, נוקיה, אפל, אי ביי, ואף קרנות פנסיה גדולות השקיעו סכומי עתק בחברה זו. לאותם גופים משקיעים ניתנת גישה למאגר הפטנטים העצום של איי.וי. כדי להגן על עצמם מפני תביעה אפשרית בגין הפרת פטנט.
את כתב ההגנה שלו פותח מירוולד כך: “חברתי נתפסת באופן מוטעה. תוארנו כטרולים. אך כל מה שאומרים עלינו כיום, כבר אמרו בשנות ה-70 על תעשייה חדשה אז בתחום הקניין הרוחני, תעשיית התוכנה. שלושה עשורים מאז, הפכה אותה תעשייה שתוארה כלא בטוחה, רעועה וכיוצא בזה, לאחת התעשיות הרווחיות ביותר בהיסטוריה האנושית. כשם שלפני 30 שנים הפרידו את התוכנה מהחומרה והתוכנה הפכה לתעשייה בפני עצמה, כך היום עסק ההמצאות יעבוד טוב יותר אם יופרד מהייצור ויתפתח בעזרת שוק ההון”.
הוא ממשיך וטוען: “יש השואלים כיום מה ההבדל בין טרול לבין באפט? שניהם דגים במים עכורים כדי לדוג אוצר. מה ההבדל בין השקעה בפטנטים שטרם מומשו לבין השקעות באפט בנדל”ן?” בשצף קצף מפריך מירוולד את האשמות המוטחות בו ובמסחר הפטנטים החדש.
רוכשי הפטנטים הסדרתיים שזכו לשם רע בקרב הציבור, מתקבלים היום אחרת עקב תפיסה חדשה של ‘מוצר’ הפטנט – תפיסה אשר הולכת ורווחת בארה”ב. השינוי התפיסתי בא הודות לאנשים כמו מירוולד וחברות רווחיות מאד כמו אר. פי. אקס. (RPX Corp) אשר לאחרונה הונפקה בבורסה האמריקאית. ארה”ב היא מולדת הטרולים, אין להם כיום טריטוריה אחרת ועם הצלחה קשה להתווכח…

ערך הפטנט הוא ערך בפני עצמו
הפטנט זוכה לעדנה כערך בפני עצמו, במנותק מן המימוש. אולי בזה תמצא התשובה ללא מעט קושיות שהועלו בספר זה: לקשיים במימוש, בהקמת צוות, בהגנה על פטנט בהעדר אמצעים, בסיכוי הקלוש של ממציא בודד לאתר מיישם/יזם מתאים/צוות/חברה יעילה ועוד. יתכן כי אלו שכונו בעבר טרולים מעודדים את הממציא ואת יכולת ההמצאה בהורידם מעל גבו את עול ההוכחה.
בשנים האחרונות מכרתי פטנטים ישראלים בסכומים הנעים בין מאה אלף דולר לשלושה מיליון דולר לפטנט. בשנת 2008 נמכרה חברת אקס. איי. וי. הישראלית העוסקת באחסון מידע לחברת יבמ העולמית בכ-300 מיליון דולר. אקס. אי. וי. נוסדה במשרד שלי על ידי בוגרי מחזור 14 של תכנית “תלפיות”, ובעת מכירתה היו באמתחתה כ-70 בקשות פטנטים אשר הוגשו במשך חמש שנים מאז היווסדה.
לתיק הפטנטים של החברה הצעירה היה משקל נכבד לצורך שקלול שווי החברה.
גם המתנגד החריף לטרולים, דטקינג, מיתן, עם הזמן, את דעותיו מאז הקרב באינטל. הוא מדבר עכשיו על פטנטים כגשרים או ככבישי אגרה שמובילים לא רק לרווחיות, אלא גם לריבוי הזדמנויות עבור חברות, מכל גודל, ואף עבור ממציאים בודדים.
מומחה אחר בתחום, ברוס ברמן, נשיא גוף הייעוץ העסקי ברודי- ברמן בניו יורק, אדם המרבה לעבוד עם ממציאים, יוצא כיום נגד מיתוסים שצמחו במשך שנים רבות סביב הפטנטים. בספרו: “לגרום לחדשנות להשתלם” הוא מפריך את המיתוס הראשון כי פטנט צריך להתממש בהמצאה. לא נכון. פטנט יכול להתקיים בלי להתממש ולהיות בעל ערך מסחרי בפני עצמו. אפשר למנף אותו ולהשתמש בו כמו בכל סחורה עתידית או נדל”ן.

מיתוס אחר אומר שלא נחמד לתבוע על הפרת פטנט.
לא נכון. עצם הפטנט זה רישיון לתבוע על הפרתו. הוא מדבר על הפטנט והמוצר שמתקיימים בשני מסלולים נפרדים. פטנט חזק לא בהכרח משיג מוצר מוצלח. הצלחת המוצר תלויה לא פחות בדרישות השוק וביתרון היחסי שלו.
רישוי פטנט, אומר ברמן, הוא מו”מ עם המדינה שמעניקה לממציא עשרים שנות הגנה כדי שיגלה את המצאתו כך שיוכלו ליישמה.

יצירת שוק וגיוס הון למימוש ההמצאות
מירוולד מאיי. וי. טוען כי העולם זקוק כיום לקרנות הון –המצאות, כמו שהסטארט-אפים זכו לקרנות הון הסיכון שלהם כדי להתפתח.
“יש אי הבנה עמוקה לגבינו, כאילו אנו טרולים מזיקים שמנסים לנצל חברות חפות מפשע, אבל האמת היא שאנו יוצרים שוק והון פרטי עבור ההמצאות”. הפטנט נפרד מהמוצר, כפי שהתוכנה נפרדה בשנות ה-70 מהמחשב.
בארה”ב של היום סחר הפטנטים, הנפרדים ממוצרים, מקיים תזרים עסקאות הולך וגדל. חברת מייקרוסופט, למשל, רושמת כשלושת אלפים פטנטים בשנה. היא עצמה גם מוכרת רישיונות לגופים אחרים.
י. ב. מ. רושמת כחמשת אלפים פטנטים בשנה. מכירות הפטנטים של החברה מהווה כרבע מן ההכנסה השנתית שלה, רווח שהוא כמעט נקי מהוצאות.
לעיתים מוכרות חברות עסקיות חבילת פטנטים בתחום מסוים – שוויה של כל החבילה יחד מכניס לחברה יותר מסך כל מרכיביה בנפרד.
זה הוא עולם חדש שבו מוצג הפטנט חשוף כמו יצירת אמנות במוזיאון: אדם יכול לקבל השראה ליצירת יש מאין, או לנסות לרכוש פטנט שיאפשר לו לממש את חזונו או לרכוש פטנטים כדי להמשיך בפעילותו הנוכחית…
חברת נורטל העמידה למכירה פומבית 6000 פטנטים. את ארסנל הפטנטים רכש איגוד של כמה חברות, ביניהן אפל ומייקרוסופט, תמורת 4.5 מיליארד דולר. לאחרונה גוגל רכשה ב-12.5 מיליון דולר את תיק הפטנטים של מוטורולה מובייליטי. למוטורולה יש מאגר פטנטים בין הגדולים בעולם ואילו לגוגל הצעירה אין מאגר נכבד. גוגל מתמודדת מול מספר חזיתות משפטיות, בעיקר על רקע מערכת ההפעלה אנדרואיד. נראה כי סכומים אלו יתווספו למוצרים הקיימים, ולאו דווקא לבניית מוצרים חדשים.

————–

[1] עו”ד נעמי אסיא היא בעלת משרד עורכי הדין, עורכי הפטנטים ונוטריונים נעמי אסיא וות’. הקטע האמור הוא פרק 9 מתוך ספרה החדש (2012) “על פטנטים, מלאכים וטרולים” .