אמצאת שירות
תקופת האבטלה טומנת בחובה הזדמנות נדירה עבור ממציא הנמצא בין עבודות. רובנו לא מודעים לעובדה שברוב המקרים פטנטים שהמצאנו בתחום המקצוע שלנו והמוגשים בתקופת העבודה, שייכים למעסיק וכך נוצר לא פעם תסכול רב אצל ממציא שמגלה בדיעבד שהמרוויחה הגדולה מהמצאתו, היא החברה בה הוא עובד. למעשה פרט לכבוד ששמו מתנוסס בגאווה בראש מסמך הפטנט, אין להוגה הרעיון כל פירות כספיים ממנו, אלא אם דאג לכך מראש בהסכם העסקתו. סעיף 132 לחוק הפטנטים מגדיר מפורשות:
“אמצאות עקב שירות
(א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת-שירותו (להלן – אמצאת-שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.”
המצב עוד מורכב יותר עבור עובדי מדינה שכן על פי הסעיפים הבאים בחוק הפטנטים הם אינם יכולים להגיש בקשות במדינות זרות ללא אישור וכמו כן הם מחויבים להודיע על המצאתם גם שנה לאחר שעזבו את מקום העבודה.
ולסיכום תקופת האבטלה משחררת מכבלי חוק הפטנטים המבטיח את ריווחי ההמצאה למעסיק.
יש זמן ותקציב לניסוח והגשת פטנט פרוביזורי באופן עצמאי
לא פעם אני שומע ממציאים עם רעיונות נפלאים שזונחים את רעיונותיהם בטוענה שהליך רישום פטנט הינו יקר ומסתכם בעשרות אלפי דולרים. הם צודקים כמובן שזה עסק מאד יקר לרשום פטנטים חזקים שיספקו הגנה רחבה בכל העולם אולם טועים בהנחה שאין חלופות זולות יותר. רשויות הפטנטים במדינות השונות נרתמו לפיתרון הבעיה, חתמו אמנות וחוקקו חוקים על מנת להקל על הממציא הפרטי. כך למשל נולדו אמנת פריז ומנגנון ה-PCT (Patent Cooperation Treaty) שלמעשה מאפשרים לממציא להגיש פטנט אחד על המצאתו במדינה אחת ורק כעבור שנתיים וחצי להחליט (ולשלם את אותם עשרות אלפי דולרים) באיזה מדינות נוספות הוא מעוניין להגן על המצאתו. מנגנון יעיל וזול נוסף הינו הגשת בקשת פטנט זמנית (פרוביז’ונל) בארה”ב. זהו הליך שנועד לאפשר לממציאים מכל העולם לשמור לעצמם למשך שנה את תאריך ההגשה בדרך מהירה, זולה ופשוטה יחסית. הפטנט הזמני לא עובר בחינה, אינו מקנה זכויות ואינו מפורסם במשך השנה, אלא רק שומר את התאריך. באמצעות מסמך ההגשה יכול הממציא לבדוק במשך שנה אם הוא מצליח להשיג ממשקיעים או מקרנות את המימון הדרוש להגשת הבקשה הרגילה או אולי אף למכור את כל זכויות הקניין על הפטנט.
עלות אגרת הרישום הינה 110 דולר בלבד והממציא יכול לרשום אותה בעצמו. כדי לתת תוקף לזכויותיו, חייב הממציא, בתוך שנה, להגיש בקשת פטנט רגילה שאליה ייוחס תאריך ההגשה של הפטנט הזמני.
לאחר הגשת פטנט זמני מקבל הממציא מסמך, המהווה אישור הגשה והינו מסמך סחיר ובעל שווי ממשי. חברה המעוניינת לקנות את הזכויות על ההמצאה, תשלם בעבור העברת הבעלות ותטפל בעצמה ברישום הפטנט הרגיל ובתחזוקו. לחלופת הפטנט הזמני מבקרים רבים והיא טומנת בחובה סיכונים רבים לממציא הלא מנוסה, אולם עדיף להיעזר בה על פני החלופה של לזנוח את הרעיון לחלוטין.
יש זמן ותקציב לחיפוש פטנטים עצמאי
בכדי לרשום פטנט על המצאה היא חייבת להיות חדשה. אחד הטעויות הנפוצות שממציאים עושים היא שהם ניגשים לרשום את המצאתם ללא כל בדיקה. הם כל כך מאוהבים בהמצאתם ומניחים, בטעות כמובן, ש”אם זה היה קיים היינו רואים את זה כבר בכל בית”. מאגרי הפטנטים מלאים בהמצאות שלא בשלו לכדי מוצר מדף ולמעשה הסטטיסטיקה מוכיחה שרק מיעוט מהבקשות לפטנט צולחות את שלב הבחינה.
ניתן לנצל את הזמן הפנוי לטובת חיפוש עצמאי על מנת לבדוק אם המצאתכם פורסמה בעבר. יש להתחיל ראשית מחיפוש כללי ברשת ואח”כ אפשר לעבור למאגרי פטנטים חופשיים המצויים ברשת כדוגמת google patents. באתר ניוטון חיפוש פטנטים תוכלו להוריד בחינם גם סרגל כלים שיעזור לכם לבצע את החיפוש בצורה פשוטה ומהירה יותר.
גם חיפוש מקצועי לא חייב להיות עסק יקר. חברת ניוטון חיפוש פטנטים מציעה ללקוחותיה לשלם עבור דוח החיפוש המקצועי רק במקרה שהם , בניוטון, מוכיחים שההמצאה כבר קיימת, כלומר במידה והרעיון שלכם מתברר כמקורי לא תחויבו עבור החיפוש ותוכלו להמשיך לשלבים הבאים מבלי שהשקעתם אגורה בשלב החיפוש.
נסכם שבתקופת האבטלה, נוצר שילוב מנצח של זמן פנוי ושחרור ממגבלות חוק פטנטים שביחד עם ניהול תקציבי נכון מאפשר להוציא רעיונות אל הפועל ולפרוץ כיזם מצליח.
מאמרים